בית המשפט קיבל את תביעת המבוטחת שעסקה נשרף והורה לחברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח

בית המשפט קבע כי חברת הביטוח תשלם את תגמולי הביטוח למבוטחת למרות טענת חברת הביטוח כי העסק הוצת על ידי מי מטעמה של המבוטחת.

התובעת המבוטחת הייתה בעלים של עסק לחלפים לרכב, ובוטחה בפוליסה לביטוח עסק.

בבית העסק פרצה שריפה כתוצאה מהצתה וכאשר המבוטחת פנתה לחברת הביטוח לקבל את הפיצויים, חברת הביטוח סירבה לשלם.
לטענת חברת הביטוח, עסקה של המבוטחת הוצת על ידי עובד של המבוטחת (שהינו גם בן משפחתה), על רקע סכסוך משפחתי ולכן פטורה היא מלשלם למבוטחת היות והפוליסה מחריגה מעשה שנעשה במתכוון או ברשלנות רבתי של המבוטח, או בני משפחתו מטעמם.
לעניין נטל ההוכחה, ציטט בית המשפט את השופט בך בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, כדלקמן:
"כאשר חברת ביטוח רוצה לזכות בפטור מחבותה על פי טענת הגנה מיוחדת כאמור, הרי הנטל עליה להוכיח את התשתית העובדתית לטענתה זו".
כלומר, על המבוטח להוכיח את העובדות המקימות את מקרה הביטוח, ובמקרה זה את עצם קרות השריפה, לאחר מכן עובר הנטל לחברת הביטוח להוכיח את התשתית העובדתית לטענתה כי מקרה הביטוח ארע בזדון ובמתכוון על ידי המבוטח.
לפיכך, משהוכיחה המבוטחת כי נגרם לה הנזק בתקופת הביטוח עובר נטל ההוכחה למבטח להצביע על כך שהוא פטור מחבות.
בית המשפט איזכר גם את הלכת ע"א 391/89 וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, שם נדון מקרה של ביטוח מפני סיכוני אש. בפסק דין וייסנר נקבע כי על המבוטח להוכיח רק את עצם אירוע השריפה, וכאשר מבטחת רוצה לזכות בפטור מחבותה עובר נטל ההוכחה לחברת הביטוח.
למרות שהוגש כתב אישום נגד בן משפחתה של המבוטחת בקשר להצתה, חברת הביטוח נמנעה מלהגיש את כתב האישום כראיה לבית המשפט ואף לא ביקשה להמתין להכרעת הדין בהליך הפלילי ובכך לא הוכיחה כי היה מעורב בהצתה, שכן חשדות בלבד לא מלמדים על ביצוע ההצתה.
לאור האמור לעיל, בית המשפט קיבל את תביעתה של המבוטחת והורה לחברת הביטוח לשלם לה את תגמולי הביטוח בסך של 221,083 ₪.

[ת"א (שלום- תל אביב) 164711/09 לסרי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ]

סגירת תפריט
דילוג לתוכן